היום צלצלו אליי לגבות תשלום (עבור סל הירקות הטריים והיפים )
״חכי רגע, אני צריכה ללכת להביא את האשראי״ אמרתי לפקידה.
״טוב מאוד שאת לא זוכרת אותו בעל פה״ אמרה לי
״באמת? בדיוק חשבתי לעצמי, איך זה שאני לא זוכרת אותו כבר בעל פה…״ גיחכתי
״אז אני רוצה להגיד לך, מניסיון, שכשיודעים את האשראי בעל פה, גם קונים יותר!״
״ממ…צודקת! ההשהייה הזאת – ללכת להביא את הארנק ולהוציא את האשראי, באמת יכולה לגרום לכמה שניות של חשיבה״ עניתי לה
ואחרי שניתקנו את השיחה, חשבתי על כל אותם פעמים שקיבלתי מבצעים במייל, ראיתי פרסומות בפייסבוק לרכישה מיידית וכו׳. אם הייתי יודעת את האשראי בעל פה – יכול להיות שזה היה מגדיל את ההוצאות שלי?
ולפעמים השהייה קטנה זה כל מה שצריך כשיש דחף רגעי. לקניות, לאוכל, למתוקים…
30 שניות, לא יותר.
בהן אתם שואלים את עצמכם –
האם זה באמת מה שאני רוצה כעת?
30 שניות להכניס לפעולה את המוח ״החושב ״, זה שאינו מונע מהאימפולסיביות אלא מהרציונל.
30 שניות לנשימה ובדיקה.
אז … מזל שאני לא זוכרת את מספר האשראי שלי בעל פה 😀
בתמונה: הצבעוניות ששווה כל מחיר שבעולם 🍌🍓🍊
