היום סיימתי את יום העבודה מוקדם מהצפוי.
הכנתי לי כוס תה וישבתי בסלון לבדי.
היה שקט ונעים.
ואז הגיעו לשבת בסלון שלוש אורחות מכובדות
האחת התיישבה ובקול צורם אמרה –
"עד שסוף סוף את מגיעה מוקדם, למה את לא הולכת להוציא את הילדים מהצהרונים קצת קודם..?"
"הו , שלום לך גברת ביקורת", עניתי לה.
השנייה התיישבה ומיד הביעה דעתה – " את חושבת רק על עצמך הא?"
"שלום גם לך גברת שיפוטיות" עניתי לה.
ואז השלישית הביטה בי במבט יוקד. "הבאת ילדים לעולם ואת נותנת לאחרים לטפל בהם"?
"שלום גברת אשמה. " עניתי ושמתי לב לגופי המכווץ למשמע דבריה.
וכך ישבו שלושתן ופטפטו קצת בינהן,
כל אחת אומרת את דבריה,
ואני לוגמת את כוס התה שלי ,
שומעת אותן ומתאימה את הקול והמשפטים לכל אחת מהן.
ואחרי כמה דקות השקט חזר לסלון
ורק הקול השקט שבתוכי נכח שם.
#מיינדפולנס