אמא תכיני לנו איזה נשנוש לנינג׳ה ישראל?״ אור מבקשת כשאנחנו מתיישבים לצפות
לא מזמן אכלנו ארוחת ערב אז אני כמעט בטוחה שזה לא רעב..
״לא שבעת מהארוחה?״ שאלתי
״שבעתי. פשוט כשאנחנו רואים נינג׳ה אני ממש במתח כזה,
ואני פשוט מרגישה שאני צריכה להכניס משהו לפה כדי להירגע״ היא עונה
ואני מתמוגגת (עוד לא בת 10 וערה לגמרי לאכילה הרגשית)
״ואם לא יהיה לך מה לנשנש, מה יקרה״? אני שואלת
״ווי, כל הגוף שלי יהיה במתח כזה ״ היא אומרת בהתרגשות כזאת
״ואם הגוף יהיה במתח?״ אני שואלת
״אז…. יו ,אני כמעט אתפוצץ !!״ אור עונה
״בא לך לעשות ניסוי ולראות אם הגוף יתפוצץ?״ שאלתי
אור מסתכלת עליי בעיניה הגדולות
היא לא מספיקה לענות והתוכנית כבר מתחילה.
הגענו לרגע המותח. נו, הוא יצליח??
אור כולה מתרגשת.
הרגל שלה מקפצת מעלה ומטה ,
היא תופסת לי את היד בחוזקה
ובשלב מסויים כל הגוף שלה מקפץ על הספה בהתרגשות
תוך כדי מחיצת כף היד שלי
ו….
הצליח!!!!
״נו, התפוצצת?״ שאלתי בסיום התוכנית
אור צוחקת
״לא, אבל תראי את היד שלך!״
״יד של נינג׳ה ״ צחקתי
והמתח התפוגג מבלי שאכלנו אותו.
