לתת מקום

המשפט הזה כיווץ לי את הבטן , ושמתי לב לגוש כאב שמתחיל להיווצר בגרון.
נשמתי נשימה עמוקה.
לא רציתי לספר לו שיש הרבה אפשרויות.
לא רציתי לגלות לו שיום יבוא והוא גם יראה את האפשרויות.
רק רציתי להניח לו להיות שם. בחוסר באפשרויות. בחוסר האונים .
אז שתקתי.
וככה היינו- אני, הוא וחלל האפשרויות.

ואחרי כמה דקות שמתי לב שגוש הכאב בגרון מפנה מקום למילים.
״איתני, פתאום נזכרתי שיש אפשרות שתבוא איתי לסופר היום״ אמרתי לו
איתן קפץ בשמחה ״כןןןן אמא, ואני אבחר לך את העגבניות הכי יפות!״
״מכל האפשרויות ״ הוספתי והוא הנהן בשמחה.

#לתת מקום